בס"ד

הכרזת המדינה.

ב ה' באייר התש"ח  -14 במאי 1948 - שעות מעטות לפני כניסת השבת  ביום שבו עמד לפקוע בחצות הלילה תוקפו של המנדט הבריטי על ארץ ישראל, בשעה 16.00 החל הטקס.

טקס " הכרזת מדינת ישראל".

הזמנות סודיות נשלחו למשתתפים ובהן התבקשו להגיע למוזיאון העיר, בביתו של מאיר דיזנגוף בשדרות רוטשילד. שם נתכנסה מועצת המדינה הזמנית בראשותו של דוד בן-גוריון. על רקע תמונתו של בנימין זאב הרצל.  לאחר 33 דקות נשמע קולו של דוד בן-גוריון: "קמה מדינת ישראל! תמה הישיבה הזאת!"   בן-גוריון הכריז שם בקול נמרץ וחד על הקמתה של מדינת ישראל.

במהלך הטקס הוקראה מגילת העצמאות- הצהרת עקרונות על אופייה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית- ונחתמה ע"י 37 חברי מועצת המדינה הזמנית ובראשם דוד בן גוריון. הטקס המרגש על הכרזת המדינה היה לכן צנוע, ללא פאר חיצוני וללא שיתוף המונים. יתרה מזו, אחד עשר מתוך שלושים ושבעה חברי מועצת העם- היו "תקועים" בירושלים ולא יכלו להגיע לטקס, כי הדרך לתל אביב היתה חסומה.

למחרת היום, בשבת עם שחר, הפציצו מטוסים מצריים את שדה התעופה דב ואת התחנה המרכזית בתל-אביב והעיר סבלה אבידות בנפש. באותו יום פלשו צבאות ערב של המדינות השכנות לתחומי הארץ ומלחמת השחרור החלה.

הבית שהמדינה נולדה בו
כאשר התברר כי הכרזת המדינה תהיה לא בירושלים אלא בתל אביב, קמו חשובי הבניינים והחלו לריב ביניהם. קראה הגימנסיה "הרצליה": "אני אחד הבניינים הראשונים בתל אביב. בין כתלי למדו מנהיגי היישוב ומפקדיו. אין כמוני מתאימה שיכריזו בי את המדינה!". עמד נגדה בניין העיריה ברחוב ביאליק וקרא: "אין מתאים ממני לאירוע; בתוכי נוצרו חוקי העיר, ואני מנוסה בשלטון". הכריז נמל תל אביב: "רק לי מגיע הדבר! אני הנמל העברי הראשון! אצלי פרקו את שק המלט הראשון!". שאג גן החיות של תל אביב: "החומה שמסביבי חזקה כארי, בין חומותי יכריזו על המדינה!". ורק בית דיזנגוף, שהיה אז המוזיאון לאמנות, ניצב בצד ושתק. הוא הסתפק במה שיש בו ולחש: "די לי ביצירות האמנות שמוצגות בי. אני מוותר לאחרים". יצאה בת קול והכריזה: "בזה הבית תתקיים הכרזת המדינה, משום יופיו וענוותו".
(על פי סיפורו של עמוס בר, מתוך "ארץ אגדה")

 

                                  לחץ כאן לצפיה בהזמנה לטקס.                                      

 לחץ כאן לשמיעת נאומו של דוד בן גוריון בטקס הכרזת המדינה.     

מקורות:

הכרזת המדינה http://www.knesset.gov.il/lexicon/heb/independence.htm

משאל המלניום http://www.telad2000.co.il/78.html

דפי פרשת שבוע http://sites.snunit.k12.il/tali/parasha-17.html

היסטוריה עריית תל אביב יפו http://www.tel-aviv.gov.il/cityhall/history/history07.htm

מגילת העצמאות http://www.bambili.com/mgila.htm

מדינת ישראל בת 50(קק"ל) http://www.kkl.org.il/projects/hebrew/50/50-text/k50-1.htm

מידע נוסף:

הכרזת המדינה http://www.knesset.gov.il/lexicon/heb/independence.htm

משאל המלניום http://www.telad2000.co.il/78.html

עמלנט הכרזת המדינה http://www.amalnet.k12.il/activities/atsmaut/hahraza.htm

מגילת העצמאות http://www.bambili.com/mgila.htm

אתר מגילת העצמאות http://www.edu-negev.gov.il/goel/bet-yatziv/megila/index.htm

הספריה הוירטואלית של מט"ח http://www.cet.ac.il/netlib/item.asp?cat=0.3.14&item_id=29

מדינת ישראל בת 50(קק"ל)  http://www.kkl.org.il/projects/hebrew/50/50-text/k50-1.htm

אזרחות הכרזת העצמאות http://www.morshuv.raanana.k12.il/04701121/independence/first-lesson/main.html

חזור.

המנון המדינה (התקוה).

ההמנון הלאומי - "התקוה" נכתב על ידי המשורר נפתלי הרץ אימבר ברומניה בשנת 1878,  בתחילה היה שם השיר "תקוותנו" והוא היה המנונם של "חובבי ציון". בקונגרסים הציוניים החלו לשיר את "התקווה" רק למן הקונגרס הששי ואילך; אולם כבר קודם לכן, מאז הקונגרס הציוני הראשון, נתן השיר ביטוי עמוק למאוויי הגאולה של עם-ישראל בכל תפוצותיו. ד"ר כהן-מטמון, מייסד הגימנסיה העברית "הרצליה", הציע שבארץ-ישראל יוחלפו שני הטורים המקוריים שהיו: "לשוב לארץ אבותיו, בעיר בה דוד חנה", בטורים הבאים: "להיות עם חופשי בארצנו, ארץ ציון וירושלים". הצעתו נתקבלה ובמלים אלה מוכר ההמנון הלאומי כיום.

מקורות:

http://www.amalnet.k12.il/sites/bool/bols0003.htm

http://www.zooloo.co.il/more/yh/hymnon/hymnon1.htm

מידע נוסף :

http://www.tzafonet.org.il/kehil/music/cse/hatikva/sikum.htm

המנונים בעולם http://www.tzafonet.org.il/kehil/music/cse/hatikva/olam.htm

זולו http://www.zooloo.co.il/more/yh/hymnon/hymnon1.htm

http://www.amalnet.k12.il/sites/bool/bols0003.htm

http://75.huji.ac.il/heb/exhibits/06natllibrary/hope.html

מנגינת התקוה http://www.tzafonet.org.il/kehil/music/cse/hatikva/index4.htm

http://web.macam98.ac.il/~ltami/sara/himnon.htmמגש הכסף  

 יום העצמאות למדינת ישראל http://planet.nana.co.il/ofarim/yomaz.htm

חזור.

סמל המדינה (מנורה וענפי זית).     

הסמל הרשמי של מדינת ישראל הוא הסמל שמועצת המדינה הזמנית הכריזה ביום  י"א בשבט תש"ט (10 בפברואר 1949) כעל סמל מדינת ישראל.

סמל המדינה הוא מנורה בעלת שבעה קנים, ומשני צדיה- ענפי זית. למטה, מתחת למנורה, כתוב השם "ישראל". המנורה מקשרת אותנו עם העבר המפואר. היא מזכירה לנו את המשכן, את בית המקדש. את זמן חירותנו המנורה הייתה אחד הכלים שעמדו במשכן בחלקו הקדמי הנקרא "הקודש" (שמות מ, 4) גובהה היה לפי מסורת חז"ל כגובה אדם. במקדש שבנה שלמה עמדו עשר מנורות נוספות (מלכים א' ז' 49) המנורה וענפי הזית לקוחים מחזון הנביא זכריה (ד, יב), שראה את "שני הזיתים האלה על ימין המנורה ועל שמאלה.
בנבואה מסמלים הענפים את "שני בני היצהר", הם המלך והכהן הגדול, ששניהם נמשחו לכהנתם בשמן זית ("יצהר"). בימינו מסמלים ענפי הזית את השלטון הרבוני מצד אחד ואת מסורת ישראל מצד שני. ענפי הזית הם גם סמל השלום. צורת המנורה נקבעה לפי דגם המנורה בשער טיטוס שברומא. זוהי מנורת הזהב, שלקחו הרומאים מבית המקדש, לאחר שכבשו את ירושלים והחריבו את בית המקדש בשנת 70 לספירה. בכל התקופות שמשה המנורה כמוטיב = סמל נפוץ ביותר בתרבות היהודית. היא מופיעה בפסיפסים, על ארונות קבורה, נרות חרס, תבליטים ועיטורי מבנים שהיו מרכזים דתיים. לכל מדינה ומדינה יש סמל משלה. כשקמה מדינת ישראל חיפשו חכמי העם סמל למדינה החדשה.
 

באו והציעו: תהיה היונה סמל למדינה. וסיפרו דברים רבים ויפים בשבחה. אמרו שהיא מנהמת בלי הרף על צרות ישראל ועל חורבן המקדש, והרי היא זו שהביאה עלה זית לנוח כסמל לשלום, ואנו זקוקים לשלום.
ובאו והציעו: יהיו לוחות הברית סמל המדינה. שהרי הם הביאו חוק ותורה לעם ולעולם.
והציעו את הצבי, שהוא סמל לקיבוץ גלויות.
והציעו את הסנה הבוער ואינו אוכל, שהוא סמל לנצח ישראל.
ודברו בשבחו של העץ הקטן, כמוהו כעם הקטן והנצחי.
והציעו את הארי, שנאמר גור אריה יהודה.
וקם אבא והציע: תהיה המנורה סמל למדינת ישראל, ולמה המנורה? שישראל נועד להיות אור לגויים, אור לעולם, והאור שהעלו במנורה בבית המקדש הראשון והשני הפיצה את האור הזה בעולם כולו. ועתה גם בימינו, בימי הבית השלישי – תשוב המנורה להאיר לעם ולעולם. וזכריה הנביא כאשר ניבא על חזון הגאולה ראה לפניו מנורה וגולה על ראשה.
והיה שם רב חכם אחד, שהסכים אף הוא לבחור במנורה כסמל המדינה, אלא שהוא נתן טעם אחר לכך. אמת שעלינו להיות אור לגויים, והמנורה צריכה להיות סמל לאור זה. אך בטרם יוכלו בני ישראל להביא את האור לעולם כולו – עליהם להתכנס מארבע כנפות הארץ, ולהתאחד בלב ונפש לעולם כולו – עליהם להתכנס מארבע כנפות הארץ, ולהתאחד בלב ונפש כעם אחד והמנורה מסמלת לנו את האיחוד השלם, כי היא נעשתה כולה מקשה אחת – כל קניה, גביעיה ציציה ופרחיה – כולם נעשו מקשה אחת.
קם חכם שלישי ואמר: יפה אמרתם. תהיה המנורה סמל לעם ישראל ומדינת ישראל לעם שנתאחד ונהיה אור לגויים. וטוב שהחומר לסמל הוא "מקשה" שיש במשמעותו גם "קשה מאד", מפני שאין ליצור מחומר אחד עם אחד המורכב מחוליות שונות, ועדות רבות. לא קל. קשה מאד.
ומכיוון שהסכימו שלושת החכמים לבחור במנורה – נתקבלה כסמל של מדינת ישראל.
 

מקורות:

http://web.macam98.ac.il/~ltami/sara/semel.htm

כמעיין המתגבר http://moreshet.co.il/kahana/tavnit2.asp?x=249&kod

_subject=1300&kod_subjectm=1313&pg=

זולו http://www.zooloo.co.il/more/yh/semel/semel.htm

מידע נוסף:

http://web.macam98.ac.il/~ltami/sara/semel.htm

יום העצמאות למדינת ישראל http://planet.nana.co.il/ofarim/yomaz.htm

היסטומאניה http://www.cet.ac.il/history/semel

כמעיין המתגבר hhttp://moreshet.co.il/kahana/tavnit2.asp?x=249&kod_

subject=1300&kod_subjectm=1313&pg=

המרכז לעברית ומורשת ישראל http://www.jajz-ed.org.il/ivrit/bank/50a.htm

זולו http://www.zooloo.co.il/more/yh/semel/semel.htm

חזור.

דגל המדינה.  

ביום כ"ה בתשרי התש"ט (28 באוקטובר 1948) הכריזה מועצת המדינה הזמנית על דגל הפסים והמגן דוד כעל דגל מדינת ישראל.

הדגל 220 ס"מ ארכו, 160 ס"מ רוחבו. הרקע – לבן ועליו שני פסי תכלת כהה, 25 ס"מ רוחב הפס, נטויים לכל ארכו של הדגל מצלע אל צלע.  באמצעיתו של הרקע הלבן בין שני פסי התכלת ובמרחק שווה משניהם – מגן דוד עשוי ששה פסי תכלת 5.5 ס"מ רוחב האחד, המצטרפים לשני משולשים שווי צלעות שבסיסיהם מקבילים לשני פסי התכלת שלאורך הדגל. הפסים הכחולים לרוחב הדגל על הרקע הלבן, והמגן דוד הכחול שבמרכז מקורם בשילוב בין בגדי הכהונה הלבנים לכחול הרקיע או צבע הטלית ופתיל התכלת שבו.

 בשנת תש"ט 1949 נחקק חוק הדגל והסמל המעגן בחוקים את ההתייחסות לדגל את משמעותו.

 
הרצל לא רק הכיר הצורך בדגל, אלא אף חשב על צורתו בספרו "מדינת היהודים" הוא מתאר את הדגל העברי: "דגל לבן עם שבעה כוכבי זהב. היריעה הלבנה מסמלת את החיים החדשים, הטהורים. הכוכבים הם שבע שעות הזהב של יום העבודה שלנו. שכן בסימן עבודה הולכים היהודים אל הארץ החדשה רעיונו זה לא התקבל.
 

מקורות:

http://www.jajz-ed.org.il/melitz/monthly/50/3.html

http://web.macam98.ac.il/~ltami/sara/degel.htmמגש הכסף

זולו  http://www.zooloo.co.il/more/yh/flag/flag1.htm

מידע נוסף:

http://www.jajz-ed.org.il/melitz/monthly/50/3.html

http://www.cet.ac.il/history/semel/mahloket.asp

http://galim.org.il/independence/navat2.html

http://web.macam98.ac.il/~ltami/sara/degel.htmמגש הכסף

כמעיין המתגבר http://moreshet.co.il/kahana/tavnit2.asp?x=254&kod_

subject=1300&kod_subjectm=1313&pg=

יום העצמאות למדינת ישראל http://planet.nana.co.il/ofarim/yomaz.htm

המרכז לעברית ומורשת ישראל http://www.jajz-ed.org.il/ivrit/bank/50a.htm

גננות http://www.ganenet.co.il/gan/hebrew/Viewcat.asp?catid=219

זולו  http://www.zooloo.co.il/more/yh/flag/flag1.htm

חזור.